איך שומרים על חברות כשאי אפשר לספר על היום שלך?
אני מאיה, בי״א, והחברה הכי טובה שלי אומרת שאם אגיע לתפקיד מסווג היא תצטרך לנחש למה אני מבואסת. זה קצת ניתקע לי בראש כי אני רגילה לספר לה כל שטות, יש פה מישהי שמצאה איך לשתף באמת בלי לספר מה קרה בבסיס?
אני מאיה, בי״א, והחברה הכי טובה שלי אומרת שאם אגיע לתפקיד מסווג היא תצטרך לנחש למה אני מבואסת. זה קצת ניתקע לי בראש כי אני רגילה לספר לה כל שטות, יש פה מישהי שמצאה איך לשתף באמת בלי לספר מה קרה בבסיס?
אפשר להגיד ״היה לי יום חרא ואני צריכה שתבואי עם גלידה״ בלי להסביר מה קרה, הגלידה לא דורשת סיווג
בתור אמא של תמר, אני ממש מבינה למה זה מלחיץ אותך, במיוחד כשאת רגילה לספר לחברה הכי טובה כל שטות. אפשר להגיד ״אני מבואסת ולא יכולה לפרט, אבל אני צריכה שתיהי איתי רגע״, זה עדיין לשתף באמת גם בלי לספר מה קרה בבסיס
אפשר להפריד בין מה שקרה לבין מה שאת מרגישה: ״אני מבואסת וצריכה שתתקשרי אליי אבל לא יכולה להסביר למה״. ניראה לי שכדאי לתאם איתה מראש שלפעמים תצטרכי הקשבה בלי שאלות על הפרטים.
וואי גם לי זה היה ניתקע בראש, אני מספרת לחברה שלי כל שטות. אולי אפשר להגיד ״היה לי יום קשה ואני צריכה שתצחיקי אותי״ בלי לספר מה קרה, זה עדיין לשתף אותה באמת
ניראה לי שאפשר להגיד לה שאת מבואסת וצריכה לפרוק, גם בלי להסביר מה קרה. היא עדיין יכולה להיות שם בשבילך בלי לדעת את כל הפרטים
אני כבר עכשיו מספרת לחברה שלי על יום חרא בלי שהיא תבין מה קרה, אז כנראה אני מתאמנת למסווג 😭 אבל ברצינות, אפשר להגיד ״אני מבואסת וצריכה שתוציאי אותי לסיבוב״ בלי להסביר למה. היא לא חייבת לדעת מה קרה כדי להיות שם בשבילך.
בתור אמא של תמר, אני ממש לא קונה את זה שבלי פרטים מהבסיס אי אפשר לשתף באמת. להגיד לחברה ״היה לי יום חרא, אני צריכה שתוציאי אותי לקפה ולא תנסי לפתור״ זה לשתף, היא לא צריכה תחקיר כדי להיות שם בשבילך.
לדעתי חברות טובה לא צריכה דוח על כל מה שקרה בבסיס, אפשר להגיד ״אני מבואסת וצריכה שתוציאי אותי מהבית״ בלי להסביר למה. זה שאת לא יכולה לספר הכול לא אומר שאת פחות משתפת, וזה ניראה לי ההבדל שהחברה שלך מפספסת.